למה אופציות הינן השקעה גרועה לטווח ארוך

דצמבר 30, 2011 כתיבת תגובה

תמיד חשבתי (ואני עדיין חושב) שזה טרגי שאנשים שרק מתחילים לסחור נמשכים לתחום האופציות (ובדרך כלל מאבדים את כל הכסף שלהם, כמו שאפשר לראות פה לדוגמה). אני מניח שחלק גדול מזה טמון בכך שהרבה מהפרסומות על סדנאות מסחר קשורות לאופציות. למה זה טרגי? כי אופציות כמכשיר להשקעה הינן גרועות. לפני שאתם מתחילים לצעוק עלי, ולהגיד לי איך אני יכול להגיד שהן לא השקעה טובה אם אני עצמי כתבתי על דרכים להשתמש בהם  (כמו על ילדה בת 21 שעושה כסף באופציות או על אסטרטגית גידור) , תנו לי להסביר למה אני מתכוון.

זה נכון שאני חושב שיש מקום לסחור באופציות, אך רק מסחר מושכל ביותר, שכן לאופציות יש מאפיינים מיוחדים (כמו למשל אלמנט המינוף) אשר מבדילים אותן ממניות רגילות. הבעיה היא שמישהו אשר רק מתחיל לסחור באופציות, רואה אותן כדרך פשוטה להתעשר מהר (ושרלטנים עושים בכך ניצול ציני).  נבחן לדוגמה את המצב שבו ספקולנט משקיע חושב שמדד ת"א 25 יעלה בערכו בחודש הקרוב. במקום לקנות תעודת סל על המדד, הוא רוצה לקנות אופציית רכש (call) על המדד, על מנת למנף את רווחיו. איפה מתחילות הבעיות? איפה לא.

מספר חסרונות לאופציות

זה נכון שאופציות מספקות מינוף שיכול לשפר את הרווחים. הבעיה היא, שלא כמו מניות, הן יכולות לאבד ערך במהירות רבה למדי, גם אם המהלך במדד אשר לו חיכית קרה, אתה לא יכול להרוויח מזה. מדוע? ממספר סיבות אשר אמנה חלק כאן.

איבוד ערך עם הזמן

בניגוד למניה, האופציה מאבדת מערכה עם הזמן. באופן אינטואיטיבי, זה בגלל שההסתברות לסיים בתוך הכסף עם התקדמות הזמן קטנה.

איבוד ערך משינויים בסטיית התקן הגלומה

סטיית התקן הגלומה, שעליה נכתב כבר הרבה בכל מקום תחת השמש, ואולי בעתיד אכתוב עוד בנושא בבלוג שלי, בעצם נותנת לנו אינדיקציה מה השחקנים בשוק חושבים תהיה התנודתיות הצפויה של המדד עד הפקיעה. ככל שהשחקנים חושבים שהנכס תנודתי יותר, כך יש יותר סיכוי שהאופציה תפקע בתוך הכסף. מדוע? חלק מכם בטח חושבים על מדוע זה לא מקטין גם את הסיכוי שאופציה תפקע בתוך הכסף, שכן תנודתיות יכולה לפעול לשני הכיוונים. זה בגלל שקונה האופציה לא יהיה חייב לממש את האופציה במקרה שאכן האופציה תפקע מחוץ לכסף. כלומר הוא יכול רק להרוויח מתנודתיות.

עכשיו, מדוע עלינו להתחשב בסטיית התקן הגלומה? כיוון שיכול להיות שקנינו אופצית רכש, המדד עלה, כאשר זה לכשעצמו אמור להגדיל לנו את הרווחים, אך באותה הזדמנות סטיית התקן הגלומה ירדה, מה שיוריד את ערך האופציה! כלומר באופציות פועלים הרבה גורמים אשר יכולים לנטרל את הרווח מעליית המדד.

איך עושים את זה נכון

למעשה, לאנשים אשר היו רוצים רק להנות מאלמנט המינוף, זה היה אידיאלי אם היה נסחר בשוק הישראלי חוזה עתידי. הדבר הכי קרוב לכך אחר כך הוא  אופציה עמוקה בתוך הכסף אשר מושפעת פחות מאלמנט הזמן ופחות מסטיית התקן הגלומה. החיסרון הוא שהן מציעות פחות מינוף, שכן ערכן גבוה יותר. ברשומות הבאות, אני רוצה להתמקד קצת על מספר דרכים נוספות בהן ניתן להשתמש באופציות מבלי להיות חשופים לחסרונות אשר מניתי.

 

מודעות פרסומת

אסטרטגית גידור פשוטה באופציות

דצמבר 26, 2011 תגובה אחת

כחלק ממאמצי בבלוג, אני מנסה לאט לאט להוסיף עוד חומרים בחינם שאנשים יוכלו לקרוא, על מנת שלא יבזבזו כסף אצל כל הסדנאות שמסתובבות שם בחוץ. ברשומה זו אני אציג עוד אסטרטגיה במסחר במעוף שאולי תעזור לחלק מכם.

אני מעריץ גדול של אסטרטגיות פשוטות. מורכבות לא תמיד אומרת יותר טוב. אנשים לעתים קרובות זונחים את הרעיון המקורי שלשמם אופציות נוצרו – גידור הסיכון. לדוגמה: משקיע קונה מניות וקונה גם אופציות פוט כדי להגן מפני ירידה. האנלוגיה במקרה הזה היא לקנות ביטוח שבו המחיר של אופציות הפוט היא פרמיית הביטוח. הבעיה כמובן היא שביטוח עולה כסף. מה גם ככל שאתה מבטח את עצמך טוב יותר (על ידי קניית אופצית פוט קרובה יותר לכסף), מחיר הביטוח עולה.

אסטרטגית הגדר

שלא כמו ביטוח, אנחנו יכולים להפחית את עלות הפרמיה. הכיצד? חישבו על מסחר במניה עם שווי נוכחי של 100 ש"ח. נניח שאנו קונים אופצית פוט לגידור בסטרייק של 95. באותה הזדמנות, נוכל גם למכור אופציית קול בסטרייק של 110. פירוש הדבר שאנחנו מכוסים אם המניה יורדת מתחת 95,  ואנחנו נהנה בכל מהלך במניה כלפי מעלה עד לשווי של 110, כאשר מעבר לנקודה זו, קונה האופציה יממש את הזכות עליה.

למעשה, מה שעשינו הוא הורדנו את עלות מחיר הביטוח על ידי מכירת אופצית קול עם סטרייק של 110. כמובן שזה בא במחיר של רווח מרבי של 10 ש"ח במניה. יחד עם זאת, למשקיע שונא הסיכון, זו טכניקה פשוטה שלא צריך להמעיט בערכה. חבל שהמנהלים המוסדיים שמנהלים את קרנות הפנסיה שלנו לא נקטו באסטרטגיה זו ב-2008.

איך באמת להרוויח מאלמנט המינוף באופציות – מה שלא גילו לכם בקורס המסחר שלכם

דצמבר 23, 2011 תגובה אחת
ברשומה זאת, אני אכתוב על עובדה מעניינת בנושא תכונת המינוף באופציות, שרוב האנשים בתחילת דרכם במסחר באופציות אינם מודעים אליה. במסחר באופציות, יש כמה טכניקות בסיסיות שסוחר צריך להיות מודע אליהם. נניח שאתה משוכנע בעזרת ניתוח טכני או כל שיטה שיש לך מתחת לשרוול  (או לדוגמה השיטה שכתבתי פה בעזרת מדד ה-VIX), כי מדד ת"א 25 עומד לעלות. מה ניתן לעשות במקרה זה? התמורה הטובה ביותר ההשקעה שלכם במקרה זה יהיה לקנות את האופציה שתיתן לכם את התשואה הגבוהה ביותר, ולא את השינוי האבסולוטי במחיר הגבוה ביותר. כלומר, מה שמעניין אותי בתור משקיע זה התשואה על התיק שלי, ולא השינוי השקלי.

מינוף באופציות

כלל האצבע הוא לקנות אופציה כמה שיותר מחוץ לכסף (אופצית קול אם אתם חושבים שהמדד יעלה ולהיפך אופצית פוט) עם זמן לפקיעה הקצר ביותר. יחד עם זאת, הייתי נזהר לקנות את האופציות הכי רחוקות מהכסף מסיבות של נזילות ומרווחים גבוהים. המטרה היא לצמצם כמה שיותר את עלויות הנזילות, ולהרוויח כמה שיותר מהשינוי במדד ת"א 25.

למה זה עובד

למי שלא מעניין אותו למה זה עובד, יכול ישר לגרף שהוספתי. לאלה שכן רוצים לדעת מדוע זה עובד, להלן הסיבה: מה שאנחנו בעצם רוצים לדעת זה את האופציה עם הגמישות הגבוהה ביותר, כלומר האופציה שמשתנה באחוזים הכי הרבה לאחר שינוי באחוז במדד ת"א 25. למעשה אם האופציה משתנה אחת לאחת (כלומר על כל שקל שמשתנה המדד, האופציה גדלה בשקל) הגמישות של אותה אופציה היא המחיר של הנכס חלקי מחיר האופציה.
כלומר, ככל שנתרחק מהכסף, יחס זה יגדל וכך גם תגדל הגמישות (למעשה אם נדייק , יש  גם את אלמנט הדלתא. ככל שאנחנו מתרחקים מהכסף הדלתא של האופציה קטנה ויחס הגמישות הוא מחיר הנכס חלקי מחיר האופציה כפול הדלתא)
הסיבה מדוע הגמישות גדלה עם הזמן היא כי פשוט האופציות עצמם מאבדות מערכן עם הזמן ונכס הבסיס לא, ולכן יחס נכס הבסיס לאופציה יגדל.

חישוב יחס הגמישות

אז כפי שאמרתי: גמישות האופציה = יחס המינוף * הדלתא. הוספתי גם גרף לנוחיותכם עם המשתנים הבאים:
  • תשואה חסרת סיכון: 5%
  • זמן לפקיעה: 30 יום
  • מחיר נכס הבסיס: 100
  • סטיית התקן: 12%
יחס המינוף באופציות
יחס המינוף באופציות

 

שימו לב כי ככל שהאופציה מתרחקת מהכסף, הגמישות עולה ולהיפך. בדוגמה פה, מחיר המניה נמצא ב 100. אם אנחנו משוכנעים שהמניה תעלה בערכה, נקנה אופציה עם סטרייק של 140, כאשר אופציה זו תעלה במעל 250% מערכה!

איך לעשות כסף כשהשמים נופלים (לפחות על פי מדד הפחד) – חלק 2

דצמבר 19, 2011 תגובה אחת

בשבוע האחרון כתבתי קצת על מדד ה-VIX (או "מדד הפחד"). בסוף הרשומה, העלתי את השאלה האם אפשר למצוא כלל אצבע על פיו כדאי להיכנס לשוק או לצאת ממנו על פי המדד (והזכרתי גם שאפשר לחשב את מדד ה-VIC לאלה שאין את מדד ה-VIX). לפני שאכנס לזה, ראשית כל נבחן את התפתחות ה-VIX בשוק האופציות הישראלי.

מדד ה VIX ת"א 25

מדד ה VIX ת"א 25

 
אז מה רואים פה בעצם? לא משהו שלא היינו אמורים לא לדעת. מדד ה-VIX נע ברצועה של בין 20-30 נקודות, כלומר אין לו טרנד, בשונה ממדד המניות. בנוסף, אפשר לראות כי כאשר יש קפיצה במדד, הוא נשאר ברמות גבוהות אלו וחוזר לרמות "הנורמליות".

 כללי השקעה

 
לקחתי את נתוני הסגירה מהבורסה משנת 2000 עד סוף 2010 ובחנתי לראות את התשואה לכלל ההשקעות הבא:
  • אם מדד ה-VIX חוצה את רף ה- 28 נקודות, קנה את המדד
  • אם מדד ה-VIX חוצה את רף ה-22 נקודות, מכור את המדד

הערה: אין פה עניין של מכירה בחסר. אני אמכור את המדד רק כאשר הוא ברשותי. למי שתוהה מדוע בכלל לבדוק את הכלל, כתבתי ברשומה הקודמת על עיקרון הפיצוי על התנודתיות.

תוצאות

 

תאריך

מדד הבורסה

מדד ה-VIX

תשואה

16/01/2000

514.05

36.74

 

18/01/2000

509.77

21.12

-0.832603832

22/01/2000

516.96

33.73

 

08/08/2000

534.7

21.98

3.431600124

10/10/2000

522.31

31.9

 

02/08/2001

453

21.75

-13.26989719

11/09/2001

398.07

29.37

 

12/02/2004

524.41

21.78

31.73813651

17/08/2004

514.33

28.76

 

18/08/2004

507.38

20.96

-1.351272529

07/08/2005

666.01

30.15

 

23/08/2005

712.03

20.14

6.909806159

05/01/2006

816.09

31.33

 

17/01/2006

834.97

20.49

2.313470328

12/07/2006

782.06

37.56

 

23/08/2006

816.03

20.34

4.343656497

10/02/2008

1048.76

28.25

 

27/02/2008

1120.09

21.97

6.801365422

18/03/2008

985.8

31.75

 

21/04/2008

1095.25

21.17

11.10265774

12/05/2008

1083.35

28.29

 

02/06/2008

1111.14

21.73

2.565191305

17/08/2008

1024.94

28.48

 

26/08/2008

1034.89

18.8

0.970788534

16/09/2008

877.96

35.13

 

22/12/2009

1130.1

21.72

28.71884824

27/12/2009

1135.99

28.07

 

04/01/2010

1163.11

21.28

2.387344959

23/05/2010

1127.37

29.034464

 

20/06/2010

1126.09

21.86

-0.11353859

 

הטבלה לעיל מתארת את ההיסטוריה של התיק הווירטואלי עם הכללים. אולי מעניין לראות כי בין 2002 עד 2003 התנודתיות הייתה מאוד גבוהה ולא יצאנו למעשה מהטרייד עד לשנת 2004, כאשר בכל תקופה זו, התשואה שהיינו עושים הייתה כמעט 32 אחוזים.

 

סיכום התוצאות

 
לנוחיתכם, להלן סיכום התוצאות של הסימולציה:
 
 
תשואה ממוצעת סטיית תקן אחוזי הצלחה
5% 10% 73%
 
 
כאמור, כפי שכתבתי פה בעבר על שרלטנים בתחום ההשקעות, אני לא ממליץ לעקוב אחרי האסטרטגיה, אלא להעלות פה רעיונות מעניינים למחשבה ולבחון אותם היסטורית. יש פה עוד הרבה מקום לעבודה (כמו למשל מדוע בחרתי דווקא ברצועה של 23-28? האם אפשר לשפר את התוצאות?), אבל את זה אתם תצטרכו לעשות לבד.

איך לעשות כסף כשהשמים נופלים (לפחות על פי מדד הפחד) – חלק 1

דצמבר 14, 2011 3 תגובות

אני מאמין שכמשקיע עליך לקחת סיכון רק כאשר הפיצוי הולם את הסיכון. או כמו שרוטשילד הטיב להגיד: "כשיש דם ברחובות קנה נכסים". איך בודקים מתי יש דם ברחובות? מדד ה VIX הוא אחד מאותם אינדיקטורים שיכולים לעזור לנו בכך. כפי שאתם כבר יודעים, אני לא חסיד גדול של להמציא את הגלגל ולכן אתן לוויקיפידה את הבמה בלהסביר מהו מדד ה VIX לאלה מכם שלא יודעים:

"VIX (קיצור באנגלית של Volatility Index, מדד התנודתיות; מכונה גם מדד הפחד) הוא מדד האומד את התנודתיות הצפויה במדד המניות S&P 500. המדד, בשמו המלא Chicago Board Options Exchange Volatility Index (מדד התנודתיות של בורסת האופציות של שיקגו), נקבע על ידי חישוב התנודתיות הגלומה[1] בשעריהן של אופציות הנסחרות על מדד S&P 500."

לכן, כאשר יש דם ברחובות, יהיה סביר להניח כי המשקיעים צופים שהתנודתיות בשוק תהיה גבוהה, ולכן ה VIX יעלה. ציטוט אחרון מוויקיפידה:

"… העובדה שמשקיעים נוטים לחשוש מכתיבת אופציות, ואילו קוני האופציות מוכנים לשלם יותר, כדי להגן על עצמם מפני תנודתיות. לכן הן מהוות מדד טוב לרמת התנודתיות. מדד VIX מכונה "מדד הפחד", שכן הוא מבטא את חששות המשקיעים בתקופות בהן שוקי המניות נוטים לרדת בחדות. למרות זאת, המדד אינו מבטא פחד מנפילות בלבד, אלא כל חשש משוק תנודתי…"

אומנם המדד אינו מבטא פחד מנפילות בלבד, עובדה מעניינת היא כי מדד ה VIX בדרך כלל עולה כאשר יש נפילות שערים ויורד כאשר יש ירידות שערים. עובדה זו קרויה בספרות כ leverage effect,  ואחד ההסברים לכך הינו כי בירידות שערים, חברות הופכות להיות ממונפות יותר (יחס החוב למניות שלהם גדל), ולכן הם מסוכנות יותר.

בשוק ההון הישראלי, אפשר למצוא חישוב יומי של המדד ממחירי אופציות על מדד ת"א 25 באתר של הקרייה האקדמית אונו. למי שמועניין בעוד קצת חומר רקע בעברית, ישנה באותו אתר עבודה של האוזר (יו"ר הרשות לניירות ערך) ושותפים באתר בנושא. ניסיתי לייצא את המדד לאקסל אבל מסתבר שצריך שם מתשמש וסיסמה. עקרונית, אפשר לחשב את המדד ממחירי הסגירה של האופציות (כתבתי פה בעבר איפה אפשר למצוא אותם), אבל את זה אני כנראה אשמור לרשומה הבאה.

במקום זאת, ברשומה זאת אשתמש במדד בעל קורלציה גבוהה עם ה VIX והוא סכום סטית התקן האבסולוטית  (בהשראתו של ויקטור נידרהופר אשר קרא לו VIC). דוגמה: נניח מדד ה S&P 500 ב-5 הימים האחרונים הוא 1000, 1010, 980, 1020 ו 1000. הסטיות האבסולוטיות (הכוונה בערך מוחלט) מהערך הקודם הם: 10, 30,  40 ו 20. ה VIC במקרה זה יוצא 100.  כלומר, האינדיקטור סופר את סך הכל התנודתיות בשוק כאשר ככל שהשוק תנודתי יותר, כך המספר יהיה גבוה יותר.

 

קורלציה בין ה VIC ל VIX

קורלציה בין ה VIC ל VIX

 
כפי שאתם רואים בתרשים, אכן שני המדדים בעלי קורלציה גבוהה. משמעות הדבר כי נוכל להשתמש בחישוב של ה VIC לאסטרטגיות שלנו. השאלה היא איזה אסטרטגיות נבחר? כלל אצבע בעבר היה להיכנס לשוק כאשר ה VIX הינו גבוה ולהיפך. שתי שאלות עולות באופן מיידי: 1) איזה רמות? 2) לכמה זמן? 
 
ברשומה הבאה אני אתייחס לשאלות הללו ואנסה למצוא כללי אצבע שעובדים לשוק הישראלי.
:קטגוריותVIX, בורסה, השקעות תגיות: , ,

האם אפשר לעשות כסף ממידע פומבי (או אל תהיה מובל, תוביל)

דצמבר 9, 2011 2 תגובות

משהו שתמיד הטריד אותי בבלוגים בנושאים פיננסים ובפורומים זה אמירות מהסוג הללו:

"ראיתי במגזין כי משקיעים זרים הולכים להגדיל את ההשקעה שלהם בשוק המניות המקומי,אז אני הולך לקנות עכשיו כמה מניות כי אני חושב שהשוק הולך להיות שורי"

עוד דוגמה: נניח שהחלטת לצפות בחדשות הערב (ובניגוד להמלצתי לא לראות חדשות), ומדווחים על דוחות כספיים של כמה חברות היי טק . אתה חושב לעצמך שזו תהיה השקעה טובה, ואתה מחליט לקנות מניות של החברות האלה. האם תצליח להכות את השוק? כנראה שלא. מדוע? רמז: אתה לא היחיד שהבחין בזה. 

השערת השוק היעיל

השערת השוק היעיל, הוא מושג שפותח על ידי יוג'ין פאמה, אשר קובעת כי המחירים של המכשירים הפיננסיים, משקפים את כל המידע הידוע על ערכים ואמונות העתיד של המשקיעים לגבי כל אותם מכשירים פיננסיים. משמעות הדבר היא כי אתה, המשקיע, לא יכול להכות את השוק בטווח הארוך.

הערה: שימו לב שזה לא אומר שכל רעיון שיש לכם בנוגע למניה כבר משתקף במחיר. אתם יכולים לנבא משהו שאף אחד לא חשב אפילו, אבל זה יהיה במזל! (אלא אם אתה סורוס או באפט כמובן, ועל זה בהמשך) אך תזכרו שאתם יכולים גם לנבא את התשואות בסקטור מניות מסוים ולא לעשות את זה נכון. זה מה שקורה רוב הזמן לרוב האנשים.

 

נחזור לדוגמה של המשתתף בפורום:

"ראיתי במגזין כי משקיעים זרים הולכים להגדיל את ההשקעה שלהם בשוק המניות המקומי,אז אני הולך לקנות עכשיו כמה מניות כי אני חושב שהשוק הולך להיות שורי"

מה לא בסדר בשאלה הזאת? כמובן שהשואל לא מבין כי את המגזין שהוא קרא, כך קראו גם משקיעים אחרים וכי המחיר כבר צריך לשקף את האינפורמציה הזאת!

שלושת הסוגים של השערת השוק היעיל

השערת השוק היעיל מחולקת בדרך כלל לשלושה סוגים. הראשון נקרא יעילות חלשה. זה אומר שאתה לא יכול להכות את השוק בטווח הארוך באמצעות מחירים היסטוריים. זה כולל ניתוח טכני ושיטות סטטיסטיות אחרות. לדוגמה, אתה יכול לנתח את מחירי העבר ולראות כי ביום שני, בדרך כלל המניות  עולות ב-2%. אתה חושב שיש לך סיכוי טוב לעשות מזה כסף. הבעיה היא שלכל אחד יש גישה למחירים האחרונים וכולם ינסו לעשות ככה כסף ולכן המחירים כבר משקפים את השימוש בכלים אלה. האם השערת השוק היעיל החלשה הינה רלוונטית? זה יכול להיות שנוי במחלוקת כיוון שישנם מספר קרנות גידור שמנסות בדיוק לעשות את מה שהשערת השוק היעיל החלשה אומרת שאי אפשר, לנסות למצוא חריגות סטטיסטיות. בנוסף, מחקרים הראו כי יש חריגות סטטיסטיות על פני תקופה ארוכה של זמן (אם כי רובם נמוג עד עכשיו – בדומה לאפקט ינואר).

הקטגוריה השנייה היא יעילות חצי חזקה. יעילות חצי חזקה בעצם מניחה כי המחירים משקפים את כל המידע הציבורי. הנה מספר דוגמאות למידע ציבורי:

  • דוחות כספיים
  • מיזוגים צפויים אפשריים
  • תחרות החברה
כלומר ניתוח יסודי לא יכול לעזור לך לנתח את הערך של המניה, כי שוב, לכל אחד יש גישה לחדשות ומידע. באפט כבר ענה על ביקורת זו במאמר המפורסם שלו "The Superinvestors of Graham-and-Doddsville"

הקטגוריה האחרונה היא, כמובן, יעילות חזקה, מה שאומר כי המחירים משקפים את כל המידע, אף אחד לא יכול להרוויח תשואה עודפת. כמובן, זה צריך לקחת בחשבון את הסוגיות המשפטיות של סחר במידע פנים. למי שלא יודע, סחר במידע פנים פירושו שמישהו בתוך החברה, אשר יש בידו ידע שהציבור לא יודע עדיין (כגון מיזוג גדול), משתמש בו עבור רווחים אישיים. אם סחר במידע פנים אינו חוקי, אנשים בתוך החברה יכולים להכות את השוק. לכן, סחר במידע פנים  משתלם מאוד ובגלל זה כל שנה, קרנות גידור ואנשים פרטיים מאושמים בזה.

השוק היעיל והשפעותיו על המסחר שלך

כפי שאמרתי בעבר, כל הדברים שכתבתי לעיל מחזקים את העובדה כי קשה לעשות כסף באופציות ומניות!
אפשר להתווכח ולומר כי שמעתם על כמה כוכבים וקרנות גידור שמצליחות להכות את השוק, אבל תבינו כי יש יותר נכשלים מאשר כאלה שמצליחים להכות את השוק ולמעשה אלו שכן,  זה עלול להיות מיוחס למזל.

האם אני בכל חושב שאפשר לעשות כסף בשוק? כן. מדוע? כי במסחר עדיין לא שולטים רק רובוטים ואנשים עושים טעויות, כמו להקשיב לחדשות ולחשוב שסוף העולם הגיע או ליפול בהטיות של הטבע האנושי. הספקולנט המצליח ביותר אי פעם, ג'ורג' סורוס. אמר פעם שכדי לעשות כסף בשוק המניות, אתה צריך להיות contrarian, כלומר, לעשות בדיוק את ההיפך ממה שרוב האנשים עושים, ובמידה מסוימת אולי יש בזה הגיון.

למה אני לא קורא גלובס, דה-מרקר וכלכליסט ולמה גם אתה לא צריך בשום פנים ואופן

דצמבר 6, 2011 תגובה אחת

אם שמתם לב, אני לא מתייחס בבלוג הזה לחדשות ופרשנויות פיננסיות (אם להיות כנים הבלוג גם יותר מידי חדש כדי לשים לזה לב, אבל זה מה שאני מתכוון לעשות). אני נותן בעיקר לנתונים לדבר בעד עצמם, כמו לדוגמה כשכתבתי פה על איך אפשר לעשות כסף באופציות. למעשה, אני לא חושב שצריך להתייחס בכלל לחדשות. החדשות מלאות בשטיפת מוח של מפרסמים עם אג'נדות סמויות יותר וסמויות פחות ואולי אפילו עכשיו יותר מתמיד בגלל המצב הכלכלי הקשה. הם יעשו הכל כדי למשוך גולשים לאתרים שלהם בן אם זה כולל הפחדות מיותרות  או הצגת "מומחים", כאשר בעצם למעשה מדובר בתוכן פרסומי לחלוטין!

אם אתם חושבים שאני מגזים, להלן ציטוי מספרו החדש של ג'יימס אלטושר, פרשן כלכלי עם ניסיון במדיה התקשורתי (תורגם בעזרת גוגל, במקור באנגלית):

"הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות זה להימנע מכל החדשות. בואו נסתכל על כמה נושאים מרכזיים. ראשית, מה הם הכישורים שלי כאן? עבדתי במשך שנים בתריסר חברות התקשורת. כתבתי לעיתונים ולטלוויזיה, אני כבר מלומד על תוכניות טלוויזיה, אני האשם הגרוע ביותר. אז אני יודע מה הם זוממים.

פעם אחרת הייתי מאחורי הקלעים של מופע חדשות. מראים בחדשות אתה האסונות שונים,הפחד הכלכלי, מניות יורדות, ממשלות מורדות, וכוליי..המפיק רכן אלי ואמר: ". אל תשלה את עצמך – כל זה הוא רק מילוי בין פרסומות" במילים אחרות, התקשורת חושבת שאתה אדיוט"

עכשיו אתם בטח חושבים שזה רק רלוונטי לתקשורת בארה"ב. אתם טועים. לטעמי זה יותר חמור בתקשורת הישראלית שבה אפשר לקנות אייטמים ולהופיע כמומחה.

אין ערך מוסף לחדשות פיננסיות

קודם כל אתם צריכים להוציא מהראש שלכם שיש ערך מוסף לחדשות הפיננסיות. להלן מספר דוגמאות:

  • אבי ג'וזף כהן, שהוצגה בערוץ 10 ובעיתון גלובס ככלכלנית ראשית בבית ההשקעות גולדמן זקס,  אמרה ביולי 2007 כי "שווקי המניות נמצאים כ-10 אחוזים מתחת לשווים". כולנו יודעים מה קרה ב 2008 לשווקי המניות שירדו מעל 50 אחוז מערכם.
  • פרשנים כלכליים עם אג'נדה לפרסום בית ההשקעות שלהם.
  • כמו שג'יימס אלטושר כתב. העיתון בדרך כלל מנסה להפחיד אותכם רק והוא נוטה לפרשנות שלילית. מה  שבסוף קורה הוא שהציבור מוכר את האחזקות שלו ללא שום הצדקה. למען האמת, דבר זה הוא חיובי לאלה מאיתנו שלא קוראים עיתונים ויודעים שהציבור מגיב בצורה מוגזמת.
  • יש יותר מידי תוכן פרסומי במסווה של מידע. בגלובס לאחרונה מראים על "אקדמיות" שבהן סוחרים עושים עשרות אלפי שקלים בחודש כאייטם חדשותי!

איפה כן להסתכל

אני לא רוצה להגיד שלא צריך לקרוא שום פרשנות כלכלית ושהכל מוטה לכיוון זה או אחר, פשוט צריך להיות זהירים וביקורתיים יותר. יש לי מספר המלצות (חוץ מהבלוג שלי כמובן) לבלוגים איכותיים, כאשר לצערי כולם באנגלית.

  1. אקונומיסט – במקום הראשון ללא ספק, המגזין אקונומיסט מספק את כל מה שאתם צריכים לדעת על מה שקורה בעולם עם פרשנות מדוייקת ומקצועית. מודל לחיקוי לכל עיתון שמתיימר לספק חדשות פיננסיות אך לא רק.
  2. מאקרו-מאן – פרשנויות כלכליות ברמה גבוהה ביותר מעובד בחברת קרן גידור בעילום שם.
  3. פאלקנבלוג – כלכלן ובלוגר מוערך בעל פרשנויות ברמה גבוהה מאוד עם נגיעות למחקר.

אני אמשיך לעדכן את הרשימה הזאת עם הזמן. בינתיים, אם יש לכם עוד דוגמאות לתעלולי התקשורת או המלצות לבלוגים, אודה לכם אם תכתבו בתגובות.

:קטגוריותבורסה, השקעות, שרלטן