ארכיון

Archive for the ‘השקעות’ Category

איך לעשות כסף כשהשמים נופלים (לפחות על פי מדד הפחד) – חלק 1

דצמבר 14, 2011 3 תגובות

אני מאמין שכמשקיע עליך לקחת סיכון רק כאשר הפיצוי הולם את הסיכון. או כמו שרוטשילד הטיב להגיד: "כשיש דם ברחובות קנה נכסים". איך בודקים מתי יש דם ברחובות? מדד ה VIX הוא אחד מאותם אינדיקטורים שיכולים לעזור לנו בכך. כפי שאתם כבר יודעים, אני לא חסיד גדול של להמציא את הגלגל ולכן אתן לוויקיפידה את הבמה בלהסביר מהו מדד ה VIX לאלה מכם שלא יודעים:

"VIX (קיצור באנגלית של Volatility Index, מדד התנודתיות; מכונה גם מדד הפחד) הוא מדד האומד את התנודתיות הצפויה במדד המניות S&P 500. המדד, בשמו המלא Chicago Board Options Exchange Volatility Index (מדד התנודתיות של בורסת האופציות של שיקגו), נקבע על ידי חישוב התנודתיות הגלומה[1] בשעריהן של אופציות הנסחרות על מדד S&P 500."

לכן, כאשר יש דם ברחובות, יהיה סביר להניח כי המשקיעים צופים שהתנודתיות בשוק תהיה גבוהה, ולכן ה VIX יעלה. ציטוט אחרון מוויקיפידה:

"… העובדה שמשקיעים נוטים לחשוש מכתיבת אופציות, ואילו קוני האופציות מוכנים לשלם יותר, כדי להגן על עצמם מפני תנודתיות. לכן הן מהוות מדד טוב לרמת התנודתיות. מדד VIX מכונה "מדד הפחד", שכן הוא מבטא את חששות המשקיעים בתקופות בהן שוקי המניות נוטים לרדת בחדות. למרות זאת, המדד אינו מבטא פחד מנפילות בלבד, אלא כל חשש משוק תנודתי…"

אומנם המדד אינו מבטא פחד מנפילות בלבד, עובדה מעניינת היא כי מדד ה VIX בדרך כלל עולה כאשר יש נפילות שערים ויורד כאשר יש ירידות שערים. עובדה זו קרויה בספרות כ leverage effect,  ואחד ההסברים לכך הינו כי בירידות שערים, חברות הופכות להיות ממונפות יותר (יחס החוב למניות שלהם גדל), ולכן הם מסוכנות יותר.

בשוק ההון הישראלי, אפשר למצוא חישוב יומי של המדד ממחירי אופציות על מדד ת"א 25 באתר של הקרייה האקדמית אונו. למי שמועניין בעוד קצת חומר רקע בעברית, ישנה באותו אתר עבודה של האוזר (יו"ר הרשות לניירות ערך) ושותפים באתר בנושא. ניסיתי לייצא את המדד לאקסל אבל מסתבר שצריך שם מתשמש וסיסמה. עקרונית, אפשר לחשב את המדד ממחירי הסגירה של האופציות (כתבתי פה בעבר איפה אפשר למצוא אותם), אבל את זה אני כנראה אשמור לרשומה הבאה.

במקום זאת, ברשומה זאת אשתמש במדד בעל קורלציה גבוהה עם ה VIX והוא סכום סטית התקן האבסולוטית  (בהשראתו של ויקטור נידרהופר אשר קרא לו VIC). דוגמה: נניח מדד ה S&P 500 ב-5 הימים האחרונים הוא 1000, 1010, 980, 1020 ו 1000. הסטיות האבסולוטיות (הכוונה בערך מוחלט) מהערך הקודם הם: 10, 30,  40 ו 20. ה VIC במקרה זה יוצא 100.  כלומר, האינדיקטור סופר את סך הכל התנודתיות בשוק כאשר ככל שהשוק תנודתי יותר, כך המספר יהיה גבוה יותר.

 

קורלציה בין ה VIC ל VIX

קורלציה בין ה VIC ל VIX

 
כפי שאתם רואים בתרשים, אכן שני המדדים בעלי קורלציה גבוהה. משמעות הדבר כי נוכל להשתמש בחישוב של ה VIC לאסטרטגיות שלנו. השאלה היא איזה אסטרטגיות נבחר? כלל אצבע בעבר היה להיכנס לשוק כאשר ה VIX הינו גבוה ולהיפך. שתי שאלות עולות באופן מיידי: 1) איזה רמות? 2) לכמה זמן? 
 
ברשומה הבאה אני אתייחס לשאלות הללו ואנסה למצוא כללי אצבע שעובדים לשוק הישראלי.
:קטגוריותVIX, בורסה, השקעות תגיות: , ,

האם אפשר לעשות כסף ממידע פומבי (או אל תהיה מובל, תוביל)

דצמבר 9, 2011 2 תגובות

משהו שתמיד הטריד אותי בבלוגים בנושאים פיננסים ובפורומים זה אמירות מהסוג הללו:

"ראיתי במגזין כי משקיעים זרים הולכים להגדיל את ההשקעה שלהם בשוק המניות המקומי,אז אני הולך לקנות עכשיו כמה מניות כי אני חושב שהשוק הולך להיות שורי"

עוד דוגמה: נניח שהחלטת לצפות בחדשות הערב (ובניגוד להמלצתי לא לראות חדשות), ומדווחים על דוחות כספיים של כמה חברות היי טק . אתה חושב לעצמך שזו תהיה השקעה טובה, ואתה מחליט לקנות מניות של החברות האלה. האם תצליח להכות את השוק? כנראה שלא. מדוע? רמז: אתה לא היחיד שהבחין בזה. 

השערת השוק היעיל

השערת השוק היעיל, הוא מושג שפותח על ידי יוג'ין פאמה, אשר קובעת כי המחירים של המכשירים הפיננסיים, משקפים את כל המידע הידוע על ערכים ואמונות העתיד של המשקיעים לגבי כל אותם מכשירים פיננסיים. משמעות הדבר היא כי אתה, המשקיע, לא יכול להכות את השוק בטווח הארוך.

הערה: שימו לב שזה לא אומר שכל רעיון שיש לכם בנוגע למניה כבר משתקף במחיר. אתם יכולים לנבא משהו שאף אחד לא חשב אפילו, אבל זה יהיה במזל! (אלא אם אתה סורוס או באפט כמובן, ועל זה בהמשך) אך תזכרו שאתם יכולים גם לנבא את התשואות בסקטור מניות מסוים ולא לעשות את זה נכון. זה מה שקורה רוב הזמן לרוב האנשים.

 

נחזור לדוגמה של המשתתף בפורום:

"ראיתי במגזין כי משקיעים זרים הולכים להגדיל את ההשקעה שלהם בשוק המניות המקומי,אז אני הולך לקנות עכשיו כמה מניות כי אני חושב שהשוק הולך להיות שורי"

מה לא בסדר בשאלה הזאת? כמובן שהשואל לא מבין כי את המגזין שהוא קרא, כך קראו גם משקיעים אחרים וכי המחיר כבר צריך לשקף את האינפורמציה הזאת!

שלושת הסוגים של השערת השוק היעיל

השערת השוק היעיל מחולקת בדרך כלל לשלושה סוגים. הראשון נקרא יעילות חלשה. זה אומר שאתה לא יכול להכות את השוק בטווח הארוך באמצעות מחירים היסטוריים. זה כולל ניתוח טכני ושיטות סטטיסטיות אחרות. לדוגמה, אתה יכול לנתח את מחירי העבר ולראות כי ביום שני, בדרך כלל המניות  עולות ב-2%. אתה חושב שיש לך סיכוי טוב לעשות מזה כסף. הבעיה היא שלכל אחד יש גישה למחירים האחרונים וכולם ינסו לעשות ככה כסף ולכן המחירים כבר משקפים את השימוש בכלים אלה. האם השערת השוק היעיל החלשה הינה רלוונטית? זה יכול להיות שנוי במחלוקת כיוון שישנם מספר קרנות גידור שמנסות בדיוק לעשות את מה שהשערת השוק היעיל החלשה אומרת שאי אפשר, לנסות למצוא חריגות סטטיסטיות. בנוסף, מחקרים הראו כי יש חריגות סטטיסטיות על פני תקופה ארוכה של זמן (אם כי רובם נמוג עד עכשיו – בדומה לאפקט ינואר).

הקטגוריה השנייה היא יעילות חצי חזקה. יעילות חצי חזקה בעצם מניחה כי המחירים משקפים את כל המידע הציבורי. הנה מספר דוגמאות למידע ציבורי:

  • דוחות כספיים
  • מיזוגים צפויים אפשריים
  • תחרות החברה
כלומר ניתוח יסודי לא יכול לעזור לך לנתח את הערך של המניה, כי שוב, לכל אחד יש גישה לחדשות ומידע. באפט כבר ענה על ביקורת זו במאמר המפורסם שלו "The Superinvestors of Graham-and-Doddsville"

הקטגוריה האחרונה היא, כמובן, יעילות חזקה, מה שאומר כי המחירים משקפים את כל המידע, אף אחד לא יכול להרוויח תשואה עודפת. כמובן, זה צריך לקחת בחשבון את הסוגיות המשפטיות של סחר במידע פנים. למי שלא יודע, סחר במידע פנים פירושו שמישהו בתוך החברה, אשר יש בידו ידע שהציבור לא יודע עדיין (כגון מיזוג גדול), משתמש בו עבור רווחים אישיים. אם סחר במידע פנים אינו חוקי, אנשים בתוך החברה יכולים להכות את השוק. לכן, סחר במידע פנים  משתלם מאוד ובגלל זה כל שנה, קרנות גידור ואנשים פרטיים מאושמים בזה.

השוק היעיל והשפעותיו על המסחר שלך

כפי שאמרתי בעבר, כל הדברים שכתבתי לעיל מחזקים את העובדה כי קשה לעשות כסף באופציות ומניות!
אפשר להתווכח ולומר כי שמעתם על כמה כוכבים וקרנות גידור שמצליחות להכות את השוק, אבל תבינו כי יש יותר נכשלים מאשר כאלה שמצליחים להכות את השוק ולמעשה אלו שכן,  זה עלול להיות מיוחס למזל.

האם אני בכל חושב שאפשר לעשות כסף בשוק? כן. מדוע? כי במסחר עדיין לא שולטים רק רובוטים ואנשים עושים טעויות, כמו להקשיב לחדשות ולחשוב שסוף העולם הגיע או ליפול בהטיות של הטבע האנושי. הספקולנט המצליח ביותר אי פעם, ג'ורג' סורוס. אמר פעם שכדי לעשות כסף בשוק המניות, אתה צריך להיות contrarian, כלומר, לעשות בדיוק את ההיפך ממה שרוב האנשים עושים, ובמידה מסוימת אולי יש בזה הגיון.

למה אני לא קורא גלובס, דה-מרקר וכלכליסט ולמה גם אתה לא צריך בשום פנים ואופן

דצמבר 6, 2011 תגובה אחת

אם שמתם לב, אני לא מתייחס בבלוג הזה לחדשות ופרשנויות פיננסיות (אם להיות כנים הבלוג גם יותר מידי חדש כדי לשים לזה לב, אבל זה מה שאני מתכוון לעשות). אני נותן בעיקר לנתונים לדבר בעד עצמם, כמו לדוגמה כשכתבתי פה על איך אפשר לעשות כסף באופציות. למעשה, אני לא חושב שצריך להתייחס בכלל לחדשות. החדשות מלאות בשטיפת מוח של מפרסמים עם אג'נדות סמויות יותר וסמויות פחות ואולי אפילו עכשיו יותר מתמיד בגלל המצב הכלכלי הקשה. הם יעשו הכל כדי למשוך גולשים לאתרים שלהם בן אם זה כולל הפחדות מיותרות  או הצגת "מומחים", כאשר בעצם למעשה מדובר בתוכן פרסומי לחלוטין!

אם אתם חושבים שאני מגזים, להלן ציטוי מספרו החדש של ג'יימס אלטושר, פרשן כלכלי עם ניסיון במדיה התקשורתי (תורגם בעזרת גוגל, במקור באנגלית):

"הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות זה להימנע מכל החדשות. בואו נסתכל על כמה נושאים מרכזיים. ראשית, מה הם הכישורים שלי כאן? עבדתי במשך שנים בתריסר חברות התקשורת. כתבתי לעיתונים ולטלוויזיה, אני כבר מלומד על תוכניות טלוויזיה, אני האשם הגרוע ביותר. אז אני יודע מה הם זוממים.

פעם אחרת הייתי מאחורי הקלעים של מופע חדשות. מראים בחדשות אתה האסונות שונים,הפחד הכלכלי, מניות יורדות, ממשלות מורדות, וכוליי..המפיק רכן אלי ואמר: ". אל תשלה את עצמך – כל זה הוא רק מילוי בין פרסומות" במילים אחרות, התקשורת חושבת שאתה אדיוט"

עכשיו אתם בטח חושבים שזה רק רלוונטי לתקשורת בארה"ב. אתם טועים. לטעמי זה יותר חמור בתקשורת הישראלית שבה אפשר לקנות אייטמים ולהופיע כמומחה.

אין ערך מוסף לחדשות פיננסיות

קודם כל אתם צריכים להוציא מהראש שלכם שיש ערך מוסף לחדשות הפיננסיות. להלן מספר דוגמאות:

  • אבי ג'וזף כהן, שהוצגה בערוץ 10 ובעיתון גלובס ככלכלנית ראשית בבית ההשקעות גולדמן זקס,  אמרה ביולי 2007 כי "שווקי המניות נמצאים כ-10 אחוזים מתחת לשווים". כולנו יודעים מה קרה ב 2008 לשווקי המניות שירדו מעל 50 אחוז מערכם.
  • פרשנים כלכליים עם אג'נדה לפרסום בית ההשקעות שלהם.
  • כמו שג'יימס אלטושר כתב. העיתון בדרך כלל מנסה להפחיד אותכם רק והוא נוטה לפרשנות שלילית. מה  שבסוף קורה הוא שהציבור מוכר את האחזקות שלו ללא שום הצדקה. למען האמת, דבר זה הוא חיובי לאלה מאיתנו שלא קוראים עיתונים ויודעים שהציבור מגיב בצורה מוגזמת.
  • יש יותר מידי תוכן פרסומי במסווה של מידע. בגלובס לאחרונה מראים על "אקדמיות" שבהן סוחרים עושים עשרות אלפי שקלים בחודש כאייטם חדשותי!

איפה כן להסתכל

אני לא רוצה להגיד שלא צריך לקרוא שום פרשנות כלכלית ושהכל מוטה לכיוון זה או אחר, פשוט צריך להיות זהירים וביקורתיים יותר. יש לי מספר המלצות (חוץ מהבלוג שלי כמובן) לבלוגים איכותיים, כאשר לצערי כולם באנגלית.

  1. אקונומיסט – במקום הראשון ללא ספק, המגזין אקונומיסט מספק את כל מה שאתם צריכים לדעת על מה שקורה בעולם עם פרשנות מדוייקת ומקצועית. מודל לחיקוי לכל עיתון שמתיימר לספק חדשות פיננסיות אך לא רק.
  2. מאקרו-מאן – פרשנויות כלכליות ברמה גבוהה ביותר מעובד בחברת קרן גידור בעילום שם.
  3. פאלקנבלוג – כלכלן ובלוגר מוערך בעל פרשנויות ברמה גבוהה מאוד עם נגיעות למחקר.

אני אמשיך לעדכן את הרשימה הזאת עם הזמן. בינתיים, אם יש לכם עוד דוגמאות לתעלולי התקשורת או המלצות לבלוגים, אודה לכם אם תכתבו בתגובות.

:קטגוריותבורסה, השקעות, שרלטן

5 מאגרי מידע חינמים שכל סוחר חייב להכיר

דצמבר 3, 2011 4 תגובות

יוסי היה בחור חביב. פגשתי אותו בחדר כושר שהתאמנתי בו בזמנו ודיברנו על הירידות החדות בבורסה ב-2008. הוא היה משוכנע שסוף העולם הגיע וצריך לעשות שורט. ההגיון שלו נראה משכנע, והוא היה משוכנע שעליו לעזור לי. ניסיתי להסביר ליוסי שהיו כבר משברים פיננסים בעבר וסוף העולם עוד לא הגיע. ניסיתי להפנות את יוסי לנתונים הסטורים כדי שיראה בעצמו, אבל יוסי היה משוכנע. בשנת 2009, כאשר השוק זינק, לא שמעתי יותר מיוסי.

הרבה אנשים אומרים לי דברים כדוגמת "הדולר נמצא ברמה נמוכה כל כך, הוא חייב לעלות". אני בטוח שגם אתם שמעתם דברים דומים בסגנון זה. אני מנסה להסביר לאנשים הללו כי יכול להיות שהם צודקים, אבל קודם כל כדאי להם לבדוק את זה בנתונים מהעבר כדי לראות אם יש תמיכה לטיעונים. נכון שההסטוריה לא חוזרת על עצמה בדיוק, אבל לפעמים היא דיי קרובה.

יותר מידי אנשים סומכים על גורו זה או אחר (כמו שכתבתי פה בעבר על ילדה בת 21 שעושה כסף באופציות) מבלי לבדוק בעצמם לפני זה. כמו שכתבתי בעבר, לעשות כסף במניות או באופציות זה קשה. זה מצריך חשיבה ביקורתית מינימאלית. ברשומה זאת, אני אציג מספר מאגרי מידע חשובים כדי לתת לכם כיוון איפה להתחיל לחפש כדי לא להיות קורבנות כמו יוסי.

שני האתרים שכל סוחר חייב לבקר בהם כדי לקחת מהם את המידע שלו הם אתר הבורסה ואתר בנק ישראל. באלה, 5 מאגרי המידע הכי חשובים הם:

נתונים הסטורים של מדד ת"א 25 –  אי אפשר להיות סוחר טוב מבלי לבחון את הנתונים האלה. לדוגמה, בין ה 14.11.2011 ועד ה 24.11.2011, היה רצף ירידות בבורסה (9 ימים!!). אתם יכולים להגיד לי מתי היה הרצף השלילי הארוך ביותר? מה קרה אחרי זה? האם באו עליות משמעותיות? האם השוק נשאר יציב? האם היה רצף גדול יותר בעולם? אלה רק חלק מהשאלות שניתן לבחון.

נתונים על עקום המק"מ – מעקום המק"מ אפשר לגזור את ריבית הפורוורד לשנה. ריבית זאת אומרת לנו מה צפויה להיות ריבית בנק ישראל בעתיד. חשוב מאוד כדי לדעת האם השוק הולך לקראת הרחבה מוניטרית או צמצום מוניטרי. גם חשוב כדי לדעת מה הריבית האלטרנטיבית לשוק המניות.

נתונים הסטורים של אופציות על מדד ת"א 25 –  יותר מידי אנשים מסתובבים בארץ וסוחרים באופציות מבלי לדעת בכלל מהם סטיות התקן הגלומות כרגע בשוק. מה הם היו לפני שבוע. האם הם גבוהים בהשוואה לאתמול? בהשוואה לשלשום?

נתונים הסטורים של שער השקל-דולר היציג – למי שסוחר באופציות על שער השקל-דולר, אי אפשר להתעלם ממאגר מידע זה. בדומה למדד ת"א 25, צריך להיות מסוגל לבחון את השאלות הבסיסיות: מה קורה כאשר יש רצף ירידות? מתי היתה הפעם האחרונה שהיה ייסוף של 1.2 אחוז ביום אחד ומה קרה לאחר מכן?

האינפלציה והציפיות לאינפלציה – אולי זה קצת יפתיע אותכם, אבל לנתוני הציפיות לאינפלציה והאינפלציה שהיתה יש חשיבות. אחת מהם, ואולי החשובה ביותר היא שבנק ישראל עוקב אחרי זה ועל בסיס זה (לא רק) הוא מחליט האם לעלות או להוריד את הריבית.

האינפלציה והציפיות לאינפלציה

אתם יכולים לראות כי כרגע גם האינפלציה ב-12 חודשים האחרונים וגם הציפיות לאינפלציה נמצאים סביב 2 אחוזים, קרוב למרכז היעד שבנק ישראל הציב לעצמו. האם זה אומר שהורדות הריבית ימשכו?

האם אתה משקיע רציונלי?

נובמבר 30, 2011 תגובה אחת

הדוגמה הבא לקוחה מתוך עבודה של כהנמן וטברסקי:

יוסי הוא בן 34. בחור אינטליגנטי, אך חסר דמיון, כפייתי ויבש. בביה"ס הוא הצטיין במתמטיקה, אך היה חלש במקצועות הומאניים. מה הכי סביר שיוסי הוא:

  1. נגן ג'אז חובב
  2. נגן ג'אז חובב ורואה חשבון
מסתבר שרוב האנשים יבחרו ב-2. מה הבעיה עם זה? יתכן ויוסי הוא באמת נגן ג'אז חובב ורואה חשבון, אך כיוון שהשאלה היתה מה יותר סביר, יש הסתברות יותר גבוהה שהוא נגן ג'אז חובב. מדוע למעשה? תחשבו על קבוצת כל נגני הג'אז בישראל. הם כוללים בתוכם קבוצה קטנה יותר של נגני ג'אז רואי חשבון. כלומר, ההסתברות להיות גם נגן ג'אז וגם רואה חשבון קטנה יותר מלהיות רק נגן ג'אז!
כהנמן וטברסקי קראו להטיה זו, הטיית החיתוך – משום מה לפעמים זה לא אינטואיטיבי לנו להבין שהסתברות החיתוך של שני מאורעות קטנה מכל אחד בפני עצמה.

 

הטיית החיתוך ומסחר באופציות

 
הכל טוב ויפה אתם אומרים, אבל איך זה עוזר לי עם אסטרטגיות למסחר באופציות (כמו לדוגמה פה ) ? יש לזה קשר הדוק. בימים טרופים אלו של מסחר תנודתי מאוד, מה יותר סביר?

  1. מדד ת"א 25 יירד ביותר מאחוז
  2. מדד ת"א 25 יירד ביותר משלושה אחוזים

אם עניתם 1, טעיתם. למרות שהשוק מאוד תנודתי, וסביר להניח שהוא יירד ביותר מ-3 אחוזים, כדי להגיע לשם, הוא קודם חייב לרדת ביותר מאחוז! לכן, תשובה 1 תמיד יותר סבירה.

איך לא ליפול בהטיית החיתוך

כדי לא ליפול בזה, אתם צריכים קודם כל להיות מודעים לכך (מה שבתקווה קרה עכשיו אחרי שקראתם את זה). בימי מסחר טרופים, ראיתי אנשים קונים אופציות רחוקות יותר מהכסף במחיר גבוה מאופציות יותר קרובות כיוון שהם היו משוכנעים שהשוק הולך להתרסקות, מה לא בסדר עם זה? תחשבו על כך. להמשך קריאה…