5 מאגרי מידע חינמים שכל סוחר חייב להכיר

דצמבר 3, 2011 4 תגובות

יוסי היה בחור חביב. פגשתי אותו בחדר כושר שהתאמנתי בו בזמנו ודיברנו על הירידות החדות בבורסה ב-2008. הוא היה משוכנע שסוף העולם הגיע וצריך לעשות שורט. ההגיון שלו נראה משכנע, והוא היה משוכנע שעליו לעזור לי. ניסיתי להסביר ליוסי שהיו כבר משברים פיננסים בעבר וסוף העולם עוד לא הגיע. ניסיתי להפנות את יוסי לנתונים הסטורים כדי שיראה בעצמו, אבל יוסי היה משוכנע. בשנת 2009, כאשר השוק זינק, לא שמעתי יותר מיוסי.

הרבה אנשים אומרים לי דברים כדוגמת "הדולר נמצא ברמה נמוכה כל כך, הוא חייב לעלות". אני בטוח שגם אתם שמעתם דברים דומים בסגנון זה. אני מנסה להסביר לאנשים הללו כי יכול להיות שהם צודקים, אבל קודם כל כדאי להם לבדוק את זה בנתונים מהעבר כדי לראות אם יש תמיכה לטיעונים. נכון שההסטוריה לא חוזרת על עצמה בדיוק, אבל לפעמים היא דיי קרובה.

יותר מידי אנשים סומכים על גורו זה או אחר (כמו שכתבתי פה בעבר על ילדה בת 21 שעושה כסף באופציות) מבלי לבדוק בעצמם לפני זה. כמו שכתבתי בעבר, לעשות כסף במניות או באופציות זה קשה. זה מצריך חשיבה ביקורתית מינימאלית. ברשומה זאת, אני אציג מספר מאגרי מידע חשובים כדי לתת לכם כיוון איפה להתחיל לחפש כדי לא להיות קורבנות כמו יוסי.

שני האתרים שכל סוחר חייב לבקר בהם כדי לקחת מהם את המידע שלו הם אתר הבורסה ואתר בנק ישראל. באלה, 5 מאגרי המידע הכי חשובים הם:

נתונים הסטורים של מדד ת"א 25 –  אי אפשר להיות סוחר טוב מבלי לבחון את הנתונים האלה. לדוגמה, בין ה 14.11.2011 ועד ה 24.11.2011, היה רצף ירידות בבורסה (9 ימים!!). אתם יכולים להגיד לי מתי היה הרצף השלילי הארוך ביותר? מה קרה אחרי זה? האם באו עליות משמעותיות? האם השוק נשאר יציב? האם היה רצף גדול יותר בעולם? אלה רק חלק מהשאלות שניתן לבחון.

נתונים על עקום המק"מ – מעקום המק"מ אפשר לגזור את ריבית הפורוורד לשנה. ריבית זאת אומרת לנו מה צפויה להיות ריבית בנק ישראל בעתיד. חשוב מאוד כדי לדעת האם השוק הולך לקראת הרחבה מוניטרית או צמצום מוניטרי. גם חשוב כדי לדעת מה הריבית האלטרנטיבית לשוק המניות.

נתונים הסטורים של אופציות על מדד ת"א 25 –  יותר מידי אנשים מסתובבים בארץ וסוחרים באופציות מבלי לדעת בכלל מהם סטיות התקן הגלומות כרגע בשוק. מה הם היו לפני שבוע. האם הם גבוהים בהשוואה לאתמול? בהשוואה לשלשום?

נתונים הסטורים של שער השקל-דולר היציג – למי שסוחר באופציות על שער השקל-דולר, אי אפשר להתעלם ממאגר מידע זה. בדומה למדד ת"א 25, צריך להיות מסוגל לבחון את השאלות הבסיסיות: מה קורה כאשר יש רצף ירידות? מתי היתה הפעם האחרונה שהיה ייסוף של 1.2 אחוז ביום אחד ומה קרה לאחר מכן?

האינפלציה והציפיות לאינפלציה – אולי זה קצת יפתיע אותכם, אבל לנתוני הציפיות לאינפלציה והאינפלציה שהיתה יש חשיבות. אחת מהם, ואולי החשובה ביותר היא שבנק ישראל עוקב אחרי זה ועל בסיס זה (לא רק) הוא מחליט האם לעלות או להוריד את הריבית.

האינפלציה והציפיות לאינפלציה

אתם יכולים לראות כי כרגע גם האינפלציה ב-12 חודשים האחרונים וגם הציפיות לאינפלציה נמצאים סביב 2 אחוזים, קרוב למרכז היעד שבנק ישראל הציב לעצמו. האם זה אומר שהורדות הריבית ימשכו?

מודעות פרסומת

עשו זאת בעצמכם: תמחור אופציות למטומטמים באקסל

דצמבר 2, 2011 כתיבת תגובה

הרבה אנשים שואלים אותי איך בדיוק להשתמש בנוסחת בלאק ושולס. בד"כ אני מפנה אותם לוויקיפידה, אבל שמתי לב שההסברים שם לאיך להשתמש בנוסחה דיי יבשים ולא כל כך מועילים. המטרה ברשומה זאת היא לגרום לנוסחה לעבוד בשבילכם באקסל לכל מטרה שתירצו. להלן חלק קטן ממהסבר שמוצא בוויקיפדיה:

"מודל של התנהגות ניירות ערך פותח כבר בשנת 1900 על ידי המתמטיקאי הצרפתי לואי בשליה (Louis Bachelier) שניסה במאמרו "תאוריית הספקולציה" (Théorie de la spéculation) לנתח התנהגות של מחירי אופציות בבורסת פריז באמצעות תנועה בראונית. העבודה של בשליה לא זכתה להד, אולם הוא היה הראשון שעסק בשטח של מתמטיקה פיננסית.

עם התפתחות המסחר בשוקי ההון בעולם בסוף שנות הששים של המאה העשרים, נוצר מצב בו משקיעים רבים שהשקיעו בנגזרים (נכסים המושפעים ממחירו של נכס בסיסי מסוים כמו מניות וסחורות. המונח כולל בין היתר אופציות, חוזים עתידיים, כתבי אופציות), התלבטו בשאלת התמחור לאותם נכסים פיננסיים.

בתחילת שנות השבעים נפגשו באוניברסיטת שיקגו מיירון שולס ופישר בלק והחלו לעבוד על פיתוח מודל שייתן פתרון לבעיה. הם פרסמו בשנת 1973 את המאמר "תמחור אופציות והתחייבויות תאגידיות" (The Pricing of Options and Corporate Liabilities). רוברט מרטון, עמיתם, פרסם בסמוך מאמר אחר: "התאוריה של תמחור רציונלי של אופציות" ובו התייחס למאמרם של השניים. מרטון הוא שנתן לנוסחה את שמה אף על פי שתרומתו שלו למודל לא הייתה פחותה."

אתם הבנתם את זה? בקיצור, קצת קשה להבין מההסבר איך מתחילים לחשב את נוסחת בלאק ושולס. ברשומה זאת, אני לא מתכוון להסביר לכם איך הגיעו לנוסחת בלאק ושולס (לפחות עוד לא), אלא פשוט איך להשתמש בה כדי להגיע לשווי ההוגן של אופציה על פי הנוסחה. אז מאיפה מתחילים? מהנוסחאות המגעילות:

נוסחה 1:

C(S,T,K) = S\Phi(d_1) - Ke^{-rt}\Phi(d_2)

נוסחה 2:

\displaystyle d_1 = \frac{ln(S/K) + (r + \sigma^2/2)T}{\sigma\sqrt{T}}

נוסחה 3:

d_2 = d_1 - \sigma \sqrt{T}

טוב, כפי ששמתם לב (או שלא) אני אדבר על הנוסחה לתמחור אופציית call. לתמחור אופציית put הדרך היא מאוד דומה, רק הנוסחה מסודרת קצת אחרת (ראה וויקיפידה). עכשיו חזרה לנוסחאות. המצב לא נראה יותר טוב אחרי שכתבתי את הנוסחאות, אבל תתאזרו בסבלנות. מה שבעצם חשוב לנו כרגע זה להבין את נוסחה 1. למעשה, נוסחה 1 אומרת לנו כי מחיר אופצית call הינו מושפע מ:

  1.  מחיר נכס הבסיס (S)  
  2. הזמן לפקיעת האופציה (T)
  3. מחיר המימוש (K) – או באנגלית הסטרייק
אז למעשה כדי לחשב את מחיר האופציה, אתם צריכים להכניס לנוסחה את שלושת הפרמטרים הללו. אך לפני זה, יש עוד מספר מכשולים בדרך. או יותר ספיציפית, הביטוי:
\Phi(d_1)
מדובר למעשה בפונקציה (פי ביוונית) שמקבלת את הערך d_1 שנגיע אליו. מה זו הפונקציה זאת? זוהי פונקציה שמחשבת מה ההסתברות להיות מתחת לערך שאתם נותנים לה תחת ההסתברות הנורמלית הסטנדרטית. אגב, הפונקציה ln למי שלא מזהה היא הלוגריתם הטבעי ו-e זה פונקציית האקספוננט.  אם כל זה נראה לכם כמו סינית, אל תדאגו. עם הזמן, זה לא יהווה לכם מכשול. כעת נעבור לשלב הבא, לחשב את d_1 ואת d_2.

ובכן, בעצם נוסחה 3 היא דיי קלה ברגע שנחשב את נוסחה 2. מה אנחנו צריכים בשביל לחשב את d_1?

  1. r – הריבית הקצרה במונחים שנתיים (אפשר לקחת את ריבית המק"מ הקצרה)
  2. סטיית התקן (האות היוונית סיגמא) במונחים שנתיים.
  3. שער המימוש (שער הסטרייק)
  4. הזמן לפקיעת האופציה במונחים שנתיים. כלומר, אם הזמן לפקיעה הוא חודש, אז במונחים שנתיים חודש אחד הוא 1 חלקי 12.

סטיית התקן

למעשה אין פה שום דבר קשה חוץ מחישוב סטיית התקן. כאן אנחנו צריכים להניח הנחות כדוגמת מה תהיה סטיית התקן של נכס הבסיס עד לפקיעה. איך נעשה את זה? דרך אחת תהיה לחשב את התנודתיות שהייתה בעבר לנכס. דרך שנייה תהיה להעריך הערכות סובייקטיביות.

חישוב לדוגמה 

יהיה לכם יותר קל להבין את החישוב עם דוגמה מספרית. נניח אנחנו רוצים לחשב מה המחיר של אופציה עם המאפיינים הבאים:

  • מחיר נכס הבסיס – 100 ש"ח
  • ריבית המק"מ הכי קצרה היא 3% (שימו לב שצריך לכתוב את זה במונחים שנתיים)
  • שער הסטרייק הינו 90
  • הזמן לפקיעה הינו חודש אחד
  • סטיית התקן הינה 12% (שימו לב שגם זה במונחים שנתיים!)

הבא נכניס את כל הנתונים הללו לנוסחה 2:

\displaystyle d_1 = \frac{ln(100/90) + (0.03 + 0.12^2/2)\cdot 1/12}{0.12\sqrt{1/12}} =3.13

ועכשיו נכניס את הערך שקיבלנו לנוסחה 3:

d_2 = d_1 -0.12 \sqrt{1/12} = 3.096

ועכשיו לחלק האחרון. להכניס את הכל לנוסחה 1:

C(S,T,K) = 100\cdot \Phi(3.13) - 90e^{-0.02\cdot 1/12}\Phi(3.096) = 10.22

והנה סיימנו. למי שאין כח לכל החישובים האלה, אני מצרף קובץ אקסל עם כל הנוסחאות לדוגמה. אתם יכולים לשחק עם כל הפרמטרים לבדכם כדי לנסות להבין טוב יותר את הנוסחה. בנוסחת האקסל גם צירפתי את מחיר אופציית ה put.

להורדת קובץ האקסל ליחצו על הלינק הבא: call_price.

האם אתה משקיע רציונלי?

נובמבר 30, 2011 תגובה אחת

הדוגמה הבא לקוחה מתוך עבודה של כהנמן וטברסקי:

יוסי הוא בן 34. בחור אינטליגנטי, אך חסר דמיון, כפייתי ויבש. בביה"ס הוא הצטיין במתמטיקה, אך היה חלש במקצועות הומאניים. מה הכי סביר שיוסי הוא:

  1. נגן ג'אז חובב
  2. נגן ג'אז חובב ורואה חשבון
מסתבר שרוב האנשים יבחרו ב-2. מה הבעיה עם זה? יתכן ויוסי הוא באמת נגן ג'אז חובב ורואה חשבון, אך כיוון שהשאלה היתה מה יותר סביר, יש הסתברות יותר גבוהה שהוא נגן ג'אז חובב. מדוע למעשה? תחשבו על קבוצת כל נגני הג'אז בישראל. הם כוללים בתוכם קבוצה קטנה יותר של נגני ג'אז רואי חשבון. כלומר, ההסתברות להיות גם נגן ג'אז וגם רואה חשבון קטנה יותר מלהיות רק נגן ג'אז!
כהנמן וטברסקי קראו להטיה זו, הטיית החיתוך – משום מה לפעמים זה לא אינטואיטיבי לנו להבין שהסתברות החיתוך של שני מאורעות קטנה מכל אחד בפני עצמה.

 

הטיית החיתוך ומסחר באופציות

 
הכל טוב ויפה אתם אומרים, אבל איך זה עוזר לי עם אסטרטגיות למסחר באופציות (כמו לדוגמה פה ) ? יש לזה קשר הדוק. בימים טרופים אלו של מסחר תנודתי מאוד, מה יותר סביר?

  1. מדד ת"א 25 יירד ביותר מאחוז
  2. מדד ת"א 25 יירד ביותר משלושה אחוזים

אם עניתם 1, טעיתם. למרות שהשוק מאוד תנודתי, וסביר להניח שהוא יירד ביותר מ-3 אחוזים, כדי להגיע לשם, הוא קודם חייב לרדת ביותר מאחוז! לכן, תשובה 1 תמיד יותר סבירה.

איך לא ליפול בהטיית החיתוך

כדי לא ליפול בזה, אתם צריכים קודם כל להיות מודעים לכך (מה שבתקווה קרה עכשיו אחרי שקראתם את זה). בימי מסחר טרופים, ראיתי אנשים קונים אופציות רחוקות יותר מהכסף במחיר גבוה מאופציות יותר קרובות כיוון שהם היו משוכנעים שהשוק הולך להתרסקות, מה לא בסדר עם זה? תחשבו על כך. להמשך קריאה…

איך ילדה בת 21 עושה כסף באופציות בלי מאמץ – חלק 2

נובמבר 28, 2011 3 תגובות

ברשומה האחרונה כתבתי על מדוע לא משתלם לכתוב אופציות בצורה נאיבית כמו שרוב "מומחי האופציות" בדרך כלל רוצים שתחשבו. בגלל שאני יודע שכולכם שרובכם עצלנים, אני מצרף פה שוב את הגרף של הרווח המצטבר, אך עם טוויסט – הוספתי גם בציר הימני את ממוצע סטיית התקן הגלומה של אופציית הקול והפוט במרווח של 20 נקודות מהמדד בתחילת החודש.

הרווח המצטבר והסת"ג

הרווח המצטבר והסת"ג

אז כמו שראינו, יש סך הכל רווח מצטבר של 1000 ש"ח במהלך 8 שנים! דיי עלוב אם תשאלו אותי. אבל, מה אפשר ללמוד מהסת"ג, ולמה לעזאזל בכלל הוספתי את זה?

סטיית התקן הגלומה

בגדול, סטיית התקן הגלומה אומרת לנו מה השחקנים בשוק חשובים תהיה סטיית התקן של המדד עד הפקיעה. ככל שהם חושבים שזה יהיה יותר תנודתי, ככה הם ידרשו פיצוי גבוה יותר, מה שיגרור בשבילנו מחירי אופציות גבוהים יותר. בואו ואגלה לכם סוד: שלא כמו ביטוח, לאנשים אין מושג באמת מתי לדרוש פיצוי גבוה יותר ומתי נמוך יותר. הרוב מבוסס על תחושות בטן ועל ההיסטריה ההיסטוריה.

אסטרטגיה לניצול ההיסטריה של ההמונים

אז איך אפשר לחשוב על לנצל את זה? אני אבחן היסטורית את האסטרטגיה (אחת מיני רבות שאפשר לבדוק) הבאה:

  1. בתחילת החודש – בדוק מה היה ממוצע הסת"ג של שלושת החודשים האחרונים של אופצית פוט וקול במרווח של 20 נקודות מהמדד.
  2. אם הממוצע גבוה מהסת"ג היום, כתוב אופצית קול ואופצית פוט במרווח של 20 נקודות.
  3. אם הוא נמוך מהסת"ג היום, קנה אופצית קול ואופצית פוט במרווח של 20 נקודות.

אז מה אנחנו עושים כאן בעצם? שלא כמו האסטרטגיה הקודמת בה כתבנו ללא אבחנה, כאן אני בוחן אסטרטגיה שגם קונים אופציות וגם מוכרים אופציות. למה למכור כשהסת"ג גבוה ולהיפך? כיוון שאנחנו רוצים פיצוי על הסיכון שאנחנו לוקחים. אם האופציות עולות הרבה כסף, אנחנו רוצים להנות מהפרמיה הגבוה שתפצה אותנו במקרה שנפסיד. אם האופציות זולות יחסית, נקנה אותם בתקווה שהשחקנים בשוק לא מעריכים נכונה את הסיכונים. איך האסטרטגיה הזאת תיפקדה ב 8 שנים האחרונות?

רווח מצטבר מהאסטרטגיה

רווח מצטבר מהאסטרטגיה

סיכום התוצאות

הרווח המצטבר של האסטרטגיה: 17,233 ש"ח. מעולה! שיפרנו את האסטרטגיה הקודמת לפחות פי 10!! בנוסף, התנודתיות של האסטרטגיה הזאת יותר נמוכה – מה שאומר שאנחנו למעשה לוקחים פחות סיכון לעומת האסטרטגיה הקודמת.

אשמח אם תשאירו תגובות לרשומה הזאת עם רעיונות ושאלות שיש לכם לרשומה הבאה שאכתוב.

איך ילדה בת 21 עושה כסף באופציות בלי מאמץ – חלק 1

נובמבר 26, 2011 8 תגובות

התשובה? היא לא! זה רק חלק מהזבל השיווקי שמסתובב שם בחוץ שגורם לי לרצות להקיא (ואני שונא להקיא!) כל פעם מחדש. התשובה שלי? אני מתכוון להציג מספר רעיונות וגישות לעשיית כסף ממכירת אופציות בבורסה בת"א. למה שתקשיב/י לי ? כי אני לא מוכר לכם כלום. לא אשווק לכם קורסים ולא אמכור לכם לוקשים על האסטרטגיה האדירה שלי כמו כולם שם בחוץ (אם היא כזאת טובה למה למכור אותה בכלל??). אז למה אני כותב את כל זה? כי אני רוצה ליצור פה משהו שאנשים יוכלו לגשת אליו ללא כל הזבל הזה מסביב של קורסים שמבטיחים לכם איך לעשות מיליונים. אני רוצה להגיד לכם את האמת ואני מקווה שתקשיבו לי: לעשות כסף בבורסה זה קשה!

יש הרבה אנשים שרוצים את הכסף שלכם: הבנקים ובתי ההשקעות שגובים מכם עמלות כדי לממן את המגדלים היפים שלהם, עושי השוק שגובים את הפער בין מחיר ההיצע ומחיר הביקוש, כל הזבל הזה שנקרא קורסים  (שאפשר ללמוד בספר חינמי באינטרנט) שאומרים לכם שכל אחד יכול להצליח אך בעצם הם רק רוצים שתעבדו מול חברת השקעות שהם בחרו כדי להתחלק איתם בעמלות. אני אעז ואגיד שלאף אחד לא אכפת מכם! הם לא שמים עליכם קצוץ. הם רואים אתכם כשקל מהלך. הם צוחקים עליכם בחדרי חדרים שאתם כאלה פתאים. אני לא רוצה למכור לכם חלומות. אני רוצה לעורר פה חשיבה ביקורתית על כל הנושא ולתת לכם כלים איך לגשת לכל הנושא הזה של השקעות, מי השחקנים בשוק שרוצים לגבות מכם קופון עוד לפני ששמתם שקל אחד, ומעל הכול, אני רוצה שהכול יהיה פה חופשי לכולם ללא כל הפרעות!

ועכשיו, לחלק הראשון בסדרת המאמרים. מכירת אופציות יכולה להראות כמו דרך קלה ליצור הכנסה.  מה יותר פשוט ממכירת אופציות מחוץ לכסף ופשוט לחכות עד הפקיעה? ישנם הרבה אתרים ברשת אשר משווקים שיטה זו כגביע הקדוש של ההשקעות (ועוד מעזים לגבות על זה כסף!!). ישנם עוד מספר אנשים שאומרים ש-99% מהאופציות אינן פוקעות בתוך הכסף כדי להצדיק את האמרה הזאת. בבלוג הזה, אני לא מתכוון לשלוף הצהרות מן המותן, שלא כמו שאר האתרים בנושא ולכן החלטתי לבחון את הנושא בעזרת נתונים היסטוריים.

מדוע לבחון דברים היסטורית? כי נניח שגורו מפורום ספונג'ה אומר לנו כי מומלץ להיכנס למניות בתחילת כל חודש כדי להשיג יותר תשואה. אתם מסכימים איתי שהדבר ההגיוני לעשות הוא לראות גרף של תשואה של תחילת חודש מול תשואה בשאר הימים בחודש ולראות באמת אם יש הבדל? גורו ספונג'ה לא יראה לכם את הגרף הזה כי הוא רק זורק רעיונות אוויליים לאוויר כדי להראות שהוא יודע על מה הוא מדבר. למעשה, אם גורו ספונג'ה יראה לכם את הגרף אתם כנראה תתעלפו (במקרה הטוב) מהזוועות שהוא מציע וכנראה שהייתם רואים שאם בעבר הייתם מקשיבים לו, הייתם מפסידים את כל הכסף שלכם. הנשק היחידי של הפרט הוא בדיקה של רעיונות היסטורית כדי לקבל קצת מושג על אפילו אם להתחיל לחשוב אם הרעיון הוא טוב.

קצת על הנתונים

נתוני עסקאות שהיו בפועל (!) מנובמבר 2001 ועד ספטמבר 2009. כלומר כ-8 שנים של נתונים. העסקאות נדגמו במהלך יום המסחר כאשר היו הכי הרבה עסקאות (בד"כ באמצע היום).

בדיקה ראשונה

  1. בתחילת כל חודש, נסתכל על המדד, וניקח מרווח של 20 נקודות.
  2. בסוף החודש, נסתכל על המדד הקובע לפקיעה. כך נוכל לקבוע אם היינו כותבים אופציה במרווח של 20 נקודות, האופציה הייתה בתוך הכסף או לא. כלומר, נניח המדד הינו 800 בתחילת החודש. אנחנו רוצים לכתוב אופציית קול עם סטרייק של 820, ואופציית פוט עם סטרייק של 780 (כתבנו Strangle אם בא לכם להישמע מקצועיים). האם האופציות הללו היו רווחיות?

ועכשיו לתוצאות…תופים..

מהגרף אפשר לראות קצת סטטיסטיקה:

  • מספר הפעמים בהם מדד הפקיעה נמצא בתוך התחום: 41
  • מספר הפעמים בהם המדד נמצא מחוץ לתחום: 54

כלומר, ביותר מ 50% מהמקרים, האופציות אכן יפקעו בתוך הכסף!! (בהנחה שכתבנו שתי אופציות מחוץ לכסף במרחק של 20 נקודות כמובן).

כלומר, כבר אפשר להבין כי האמרה אינה נכונה. אך לא אסיים פה. האם עדיין אפשר לעשות כסף מהאסטרטגיה?

בדיקה שנייה

טוב עבדתי עליכם. זו לא בדיוק בדיקה שנייה, אלא פשוט רווח והפסד מן האסטרטגיה. נניח שהייתם מוכרים במחירי השוק של אותה תקופה ומחכים לפקיעה? כמה כסף הייתם עושים כל התקופה הזאת?

אז מה רואים בגרף? את הרווח המצטבר מהאסטרטגיה המדוברת. סך הכול היינו יוצאים עם רווח של 1000 ₪ בלבד. לא הרבה בשביל 8 שנים בלשון ההמעטה. אפשר גם לראות באיזו רכבת הרים היינו נמצאים. בשיא המשבר של 2008 כבר היינו מגיעים להפסדים של 12,000 ש"ח !! מה אפשר ללמוד מזה? לכתוב אופציות ולקוות לטוב זו אסטרטגיה גרועה! בפעם הבאה שגורו ספונג'ה אומר לכם לעשות את זה, תראו לו בבקשה את הגרף. האם אפשר לעשות שינויים לאסטרטגיה? כן! ועל זה בחלק השני.